מהי המהות הראשונה וכיצד להגיע אליה?

אליעד כהן בהרצאתו מתייחס לספר "להיות אלוהים", שבו הוא מסביר את תהליך החקירה של האדם בדרך להבנת המהות הראשונה, הנקראת גם "מחויב המציאות" או "המצוי הראשון". אליעד מסביר שהשאלה הראשונה שיש לשאול היא מהי הישות הראשונה שקיימת באמת, ומדוע חשוב לדעת האם הישות הזו מורכבת או פשוטה. הוא מסביר שהישות הראשונה לא יכולה להיות מורכבת מכיוון שברגע שמשהו מורכב מכמה חלקים, הרי שישנם דברים קודמים שמהם הוא מורכב, ולכן הוא אינו הראשון.

איך לדעת האם ישות מורכבת או לא?

הדרך לבדוק האם ישות מורכבת או לא, לפי אליעד, היא פשוטה: האדם צריך לשאול את עצמו האם קיימת ישות אחרת ששונה או מנוגדת לאותה ישות שהוא בודק. אם קיימת ישות אחרת או מנוגדת לה, הרי שהיא אינה הראשונה והיא בהכרח מורכבת מדברים אחרים. לדוגמה, אם אדם לוקח כוס ושואל האם זו הישות הראשונה, הוא צריך לבדוק האם קיים משהו אחר שהוא לא כוס. אם התשובה היא כן, אז הכוס אינה הישות הראשונה והיא מורכבת.

למה התחושה "אני" אינה המהות הראשונה?

אליעד מסביר שאדם עשוי לחשוב שה"אני" שלו הוא הדבר הבטוח ביותר שקיים, אך גם המושג "אני" מורכב מכיוון שיש משהו שמוגדר כ"אני" ויש משהו שמוגדר כ"לא אני". ברגע שיש "אני" ויש גם "לא אני", ברור שה"אני" אינו המהות הראשונה. הוא מדגים את זה בשאלות פשוטות: האם האדם חווה "אני"? כן. והאם הוא חווה גם דברים אחרים שאינם "אני"? גם כן. לכן, המושג "אני" אינו הדבר הבסיסי ביותר, משום שהוא בנוי מניגוד ל"לא אני".

מדוע גם ה"יש" וגם ה"אין" אינם המהות הראשונה?

אליעד ממשיך ואומר שאם ישנו דבר ולו יש הפך, אז הדבר הזה לא יכול להיות הראשון. ה"יש" קיים כי יש לו הפך, שהוא "אין". לכן, גם היש וגם האין אינם מהות ראשונית. מכיוון שלכל דבר שיש לו הפך הוא אינו הראשון, הרי שגם "יש" וגם "אין" אינם יכולים להיות המהות הראשונה, אלא רק צורות או ביטויים של משהו עמוק יותר. מכאן, הוא מוביל למחשבה על דבר שאינו "יש" ואינו "אין" כלל.

מה נמצא לפני המושגים יש ואין?

אליעד מתאר את התהליך שהאדם עובר כשהוא מנסה להבין מה קדם ליש ולאין. לכאורה, לפני "יש ואין" היה "כלום", אבל הוא מסביר שגם הכלום אינו הדבר הראשון, משום שגם לו יש הפך (שהוא "משהו"). כך, האדם מוצא את עצמו חוזר בלופ אינסופי, וכל פעם שהוא חושב שהגיע לסוף, הוא מגלה שיש משהו מעבר לכך, שמקיף את שני ההפכים.

מה המשמעות של "מקיפים מעל השכל" ו"מקיפים מחוץ לשכל"?

המושג "מקיפים" מתייחס לרעיון שישנם דברים שהם מעל היכולת של השכל לתפוס אותם. אליעד נותן דוגמה של תורת הקבוצות כדי להמחיש זאת: אם ניקח קבוצה שכוללת הכל, תמיד אפשר לחשוב על משהו גדול יותר שיכלול גם אותה. כך נוצר "מקיף למקיף עד אינסוף". הרעיון הוא שתמיד ישנה רמה גבוהה יותר, שכל מעבר שלה הוא מעבר מעבר ליכולת התפיסה השכלית הרגילה.

מדוע לא ניתן להבין את המהות הראשונה בשכל?

אליעד כהן מדגיש שהמהות הראשונה נמצאת מעבר לשכל האנושי, משום שהשכל יכול לתפוס רק דברים שיש להם הפך ברור, כגון "אני ולא אני", "יש ואין". כשמגיעים למקום שבו אין יותר הפכים, השכל האנושי כבר לא יכול לפעול, ולכן הוא נעצר. אי אפשר לתפוס את הדבר שאינו לא יש ולא אין, וזה נקרא "שכל מעל השכל" או "מקיפים מעל השכל".

מהו הפרדוקס של השלמות?

אליעד מתאר מצב של אדם שחווה שלמות מוחלטת: האם אדם יכול להיות במצב של שלמות מלאה ועדיין להמשיך לשחק במשחק...