מה הקשר בין דמויות שהאדם משחק לתחושות שהוא רוצה להרגיש?
אליעד כהן פותח את השיחה בהסבר מרכזי: האדם לא חווה תחושות באופן מקרי, אלא מנסה כל הזמן לחוות תחושות ספציפיות. הדרך שבה האדם משיג את התחושות הללו היא באמצעות דמויות שהוא משחק במהלך חייו. לדוגמה, אדם הרוצה להרגיש שהוא מושך או יפה, יאמץ דמות של אדם מושך ויפה. מי שרוצה להרגיש חכם, ישחק את דמות החכם. הנקודה החשובה היא שהדמות איננה חשובה בפני עצמה, אלא היא אמצעי בלבד. האדם מחפש את התחושה מאחורי הדמות, כלומר, את ההרגשה שהדמות מאפשרת לו להרגיש.
למה אנשים מתקשים להיות הדמות שהם בחרו?
לעיתים קרובות אנשים חשים שהם לא באמת משחקים את הדמות מתוך בחירה אמיתית שלהם. הם חווים כאילו גורמים חיצוניים, כמו החברה, המשפחה או התרבות, כפו עליהם את הדמות שהם משחקים. מצב זה יוצר ניכור פנימי ותחושה של זיוף. אפילו אם האדם הוא זה שבחר בדמות, הוא עלול להרגיש כבול אליה, כאילו הוא חייב להיות הדמות הזו, ואז נוצרת תחושה של חוסר חופש פנימי.
אליעד מדגיש את החשיבות של לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש ולא מתוך מחויבות. ההבנה כי מדובר בבחירה מאפשרת שחרור מתחושת הכפייה והזיוף.
האם יש רמות של משחק בדמויות?
אליעד מסביר שקיימות רמות שונות של משחק. יש אנשים המשחקים משחק פשוט, כמו הרצון להיות יפה, להתחתן, לקבל אהבה. לעומתם, ישנם אלו המשחקים משחקים מורכבים יותר, כמו הרצון להיות אדם רוחני, להציל את העולם או להבין את מהות המציאות. עם זאת, כל האנשים משחקים, בין אם מדובר בפרופסור שרוצה להציל את כדור הארץ או בבחורה שרוצה להרגיש יפה - כולם נמצאים במשחק כלשהו.
איך ההבנה שהחיים הם משחק משנה את התפיסה?
הבנה אמיתית של החיים כמשחק מובילה לתפיסת חיים אחרת. כאשר האדם מבין שכל מה שהוא עושה הוא סוג של משחק, הוא מתחיל לקחת פחות ברצינות את ההתרחשויות והתחושות שלו. הוא מבין שכל הדמויות, התפקידים והתחושות שהוא חווה הן פרי בחירתו, ומתחיל לראות שהכל מתרחש בתוך התודעה שלו.
אליעד מדגיש כי מדובר בהבנה חווייתית ולא רק שכלית. אדם שמצליח לחוות בזמן אמת שהוא משחק, חווה חופש אמיתי ותחושת שליטה על חייו.
מה המשמעות של להיות אלוהים במשחק החיים?
אליעד מציג רעיון עמוק, שבו האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. כלומר, האדם בורא את הדמויות, בוחר את התחושות ומחליט על חוקי המשחק. אך כדי שהמשחק יהיה אפשרי, הוא חייב לשכוח שהוא אלוהים ולשחק בדמויות שונות, גם חלשות או סובלות, כאילו הן האמת המוחלטת.
להיות "אלוהים" זה גם לבחור להיות לא אלוהים. עצם הבחירה הזאת, אפילו בדמות חלשה, היא ביטוי לשליטה עמוקה.
למה אנשים מפחדים ממוות ומסבל?
אליעד מסביר כי הפחד ממוות או מסבל נובע מכך שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או להרגיש טוב. הוא חווה פחד משום שהוא מרגיש מחויבות פנימית להמשיך להתקיים או להימנע מסבל. אך כאשר האדם מבין כי מדובר במשחק ובבחירה שלו, הוא יכול לבחור גם לחוות פחד או סבל מתוך חופש ובחירה, ואז התחושות האלו הופכות לפחות מאיימות ופחות מגבילות.
מה הופך תחושה למרגשת?
אליעד מתאר כי תחושת הריגוש היא תוצאה ישירה של עוצמת הרצון. ככל שהרצון לחוות תחושה מסוימת הוא חזק יותר, כך התחושה שתתקבל תהיה עוצמתית יותר. למשל, אדם מאוד צמא ששותה מים יחוש תחושת סיפוק גדולה, לא בגלל המים עצמם אלא...
אליעד כהן פותח את השיחה בהסבר מרכזי: האדם לא חווה תחושות באופן מקרי, אלא מנסה כל הזמן לחוות תחושות ספציפיות. הדרך שבה האדם משיג את התחושות הללו היא באמצעות דמויות שהוא משחק במהלך חייו. לדוגמה, אדם הרוצה להרגיש שהוא מושך או יפה, יאמץ דמות של אדם מושך ויפה. מי שרוצה להרגיש חכם, ישחק את דמות החכם. הנקודה החשובה היא שהדמות איננה חשובה בפני עצמה, אלא היא אמצעי בלבד. האדם מחפש את התחושה מאחורי הדמות, כלומר, את ההרגשה שהדמות מאפשרת לו להרגיש.
למה אנשים מתקשים להיות הדמות שהם בחרו?
לעיתים קרובות אנשים חשים שהם לא באמת משחקים את הדמות מתוך בחירה אמיתית שלהם. הם חווים כאילו גורמים חיצוניים, כמו החברה, המשפחה או התרבות, כפו עליהם את הדמות שהם משחקים. מצב זה יוצר ניכור פנימי ותחושה של זיוף. אפילו אם האדם הוא זה שבחר בדמות, הוא עלול להרגיש כבול אליה, כאילו הוא חייב להיות הדמות הזו, ואז נוצרת תחושה של חוסר חופש פנימי.
אליעד מדגיש את החשיבות של לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש ולא מתוך מחויבות. ההבנה כי מדובר בבחירה מאפשרת שחרור מתחושת הכפייה והזיוף.
האם יש רמות של משחק בדמויות?
אליעד מסביר שקיימות רמות שונות של משחק. יש אנשים המשחקים משחק פשוט, כמו הרצון להיות יפה, להתחתן, לקבל אהבה. לעומתם, ישנם אלו המשחקים משחקים מורכבים יותר, כמו הרצון להיות אדם רוחני, להציל את העולם או להבין את מהות המציאות. עם זאת, כל האנשים משחקים, בין אם מדובר בפרופסור שרוצה להציל את כדור הארץ או בבחורה שרוצה להרגיש יפה - כולם נמצאים במשחק כלשהו.
איך ההבנה שהחיים הם משחק משנה את התפיסה?
הבנה אמיתית של החיים כמשחק מובילה לתפיסת חיים אחרת. כאשר האדם מבין שכל מה שהוא עושה הוא סוג של משחק, הוא מתחיל לקחת פחות ברצינות את ההתרחשויות והתחושות שלו. הוא מבין שכל הדמויות, התפקידים והתחושות שהוא חווה הן פרי בחירתו, ומתחיל לראות שהכל מתרחש בתוך התודעה שלו.
אליעד מדגיש כי מדובר בהבנה חווייתית ולא רק שכלית. אדם שמצליח לחוות בזמן אמת שהוא משחק, חווה חופש אמיתי ותחושת שליטה על חייו.
מה המשמעות של להיות אלוהים במשחק החיים?
אליעד מציג רעיון עמוק, שבו האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. כלומר, האדם בורא את הדמויות, בוחר את התחושות ומחליט על חוקי המשחק. אך כדי שהמשחק יהיה אפשרי, הוא חייב לשכוח שהוא אלוהים ולשחק בדמויות שונות, גם חלשות או סובלות, כאילו הן האמת המוחלטת.
להיות "אלוהים" זה גם לבחור להיות לא אלוהים. עצם הבחירה הזאת, אפילו בדמות חלשה, היא ביטוי לשליטה עמוקה.
למה אנשים מפחדים ממוות ומסבל?
אליעד מסביר כי הפחד ממוות או מסבל נובע מכך שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או להרגיש טוב. הוא חווה פחד משום שהוא מרגיש מחויבות פנימית להמשיך להתקיים או להימנע מסבל. אך כאשר האדם מבין כי מדובר במשחק ובבחירה שלו, הוא יכול לבחור גם לחוות פחד או סבל מתוך חופש ובחירה, ואז התחושות האלו הופכות לפחות מאיימות ופחות מגבילות.
מה הופך תחושה למרגשת?
אליעד מתאר כי תחושת הריגוש היא תוצאה ישירה של עוצמת הרצון. ככל שהרצון לחוות תחושה מסוימת הוא חזק יותר, כך התחושה שתתקבל תהיה עוצמתית יותר. למשל, אדם מאוד צמא ששותה מים יחוש תחושת סיפוק גדולה, לא בגלל המים עצמם אלא...
- איך לבחור תחושות בחיים?
- מה הקשר בין דמות לרצון?
- איך להרגיש חופשי מתוך משחק?
- מה זה באמת להיות אלוהים?
- מהי הבחירה החופשית האמיתית?
- איך להשתחרר מהזדהות עם תחושות?
- מה ההבדל בין רצון לבין תחושה?
מה הקשר בין רצון לדמות שהאדם משחק בחיים?
אליעד כהן מסביר שהאדם לא חווה תחושות סתם - הוא כל הזמן מחפש תחושות מסוימות, והדרך בה הוא משיג אותן היא דרך משחק בדמויות שונות. לדוגמה, אדם שמרגיש תחושת ערך כשהוא מוצג כחכם, ישחק את דמות החכם. כלומר, כל דמות שאדם מאמץ לעצמו - זו רק אמצעי להגיע לתחושה שהוא רוצה להרגיש.
הנקודה המרכזית היא שהדמות עצמה איננה חשובה באמת. היא רק תחפושת. האדם רוצה לחוות תחושה, והדמות היא כלי להשיג אותה. כמו אדם שרוצה להרגיש שהוא מושך - הוא ישחק את דמות היפה. כמו אדם שרוצה להרגיש שהוא עצמאי - הוא יבחר בדמות של עצמאי. מה שמניע את האדם זו לא הדמות עצמה, אלא התחושה שהדמות מאפשרת לו לחוות.
למה האדם מתקשה לחיות את הדמות שבחר בעצמו?
אחת הבעיות המרכזיות היא שהאדם לעיתים מרגיש שהוא לא באמת משחק את הדמות מתוך בחירה חופשית. הוא מרגיש כאילו מישהו אחר - החברה, ההורים, התרבות - הם אלו שכפו עליו את התפקיד שהוא ממלא. זה יוצר ניכור פנימי, תחושת זיוף, וחוסר סיפוק.
אבל גם אם הדמות נבחרה על ידי האדם עצמו - עדיין יכולה להתעורר תחושת חוסר חופש, אם האדם מרגיש שהוא חייב להיות בדמות הזאת. לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של הבחירה: לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש, ולא מתוך מחויבות.
איך דמות קשורה לרמת התחכום של המשחק?
אליעד מסביר שיש רמות שונות של משחקים. יש אנשים שמשחקים משחקים פשוטים - כמו הרצון להיראות טוב, להתחתן, לקבל אהבה. ויש אנשים שמשחקים משחקים "מתוחכמים יותר" - כמו הרצון להיות אדם רוחני, או להבין את המציאות, או להציל את העולם.
אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, משחקים. גם פרופסור שרוצה להציל את כדור הארץ וגם נערה שרוצה להיראות יפה - שניהם משחקים תפקיד מסוים כדי להרגיש תחושה מסוימת.
מה המשמעות של להבין שהחיים הם משחק?
הבנה עמוקה של החיים כמשחק משנה את נקודת המבט. כשאדם מבין שכל דבר שהוא עושה הוא משחק - הוא מתחיל לקחת פחות ברצינות את ההצגות שלו, של אחרים, ושל המציאות בכלל. הוא מבין שהכל מתרחש בתוך תודעה, שהוא בוחר מה לשחק, ושהתחושות שהוא מחפש הן הבחירה האמיתית שלו.
עם זאת, אליעד מדגיש שמדובר בהבנה חווייתית, לא רק שכלית. ההבנה האמיתית היא כשאדם מצליח לחוות את זה בזמן אמת - כשהוא נמצא בתוך המשחק, אבל מרגיש בו זמנית גם שהוא זה שבוחר לשחק אותו.
איך זה קשור לאלוהים ולשליטה במציאות?
במהלך השיחה, אליעד מעלה רעיון עמוק נוסף: ברמה המהותית, האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. הוא זה שבורא את הדמויות, שבוחר את התחושות, ושמחליט מה נכון ומה לא. אבל כדי לשחק - הוא צריך לשכוח את זה.
המשמעות של "להיות אלוהים" אינה רק ביכולת לשלוט על הכל, אלא גם ביכולת לבחור להיות לא אלוהים, להיות דמות חלשה, סובלת, או חסרת שליטה - ולשחק בזה. עצם היכולת לבחור בזה - היא שליטה.
למה אנחנו מפחדים למות או לסבול?
אליעד מסביר שפחד ממוות או מסבל נובע מזה שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או חייב להרגיש טוב. כלומר, החוויה של פחד היא תוצאה של מחויבות פנימית כלשהי - כמו: "אני חייב להישאר קיים", או "אני חייב לא לסבול".
ברגע שהאדם חווה את עצמו כמי שבוחר - גם אם הוא חווה פחד או כאב - הוא לא בהכרח סובל. כי הוא מרגיש שהוא בוחר להרגיש את זה כרגע, שזה חלק מהמשחק שהוא משחק. ההבנה הזו משחררת מאוד, כי היא מאפשרת לאדם לבחור גם בסבל, מתוך שליטה.
מה עושה את התחושות למרגשות יותר?
תחושת ריגוש, לפי אליעד, היא תוצאה של עוצמת הרצון. ככל שהרצון לחוות תחושה מסוימת חזק יותר - כך התחושה תורגש בעוצמה גבוהה יותר. לדוגמה, אם מישהו מאוד צמא, ופתאום שותה מים - התחושה של הרוויה תהיה חזקה מאוד. זו לא המים שגרמו לריגוש, אלא הרצון שגרם להם להיות מרגשים.
כך גם עם דמויות - ככל שהאדם יותר מזוהה עם הדמות שהוא משחק, כך החוויה שלו תהיה חזקה יותר. ולכן, לעיתים קשה לו "לצאת" מהמשחק - כי התחושות שהוא חווה שם הן עוצמתיות מדי.
האם אפשר לבחור תחושות?
אליעד מציע זווית רדיקלית: האדם יכול לבחור מה להרגיש, אם הוא יבין שזה רק משחק. אם הוא מבין שהוא זה שבוחר את הדמות, ואת התחושות...
אליעד כהן מסביר שהאדם לא חווה תחושות סתם - הוא כל הזמן מחפש תחושות מסוימות, והדרך בה הוא משיג אותן היא דרך משחק בדמויות שונות. לדוגמה, אדם שמרגיש תחושת ערך כשהוא מוצג כחכם, ישחק את דמות החכם. כלומר, כל דמות שאדם מאמץ לעצמו - זו רק אמצעי להגיע לתחושה שהוא רוצה להרגיש.
הנקודה המרכזית היא שהדמות עצמה איננה חשובה באמת. היא רק תחפושת. האדם רוצה לחוות תחושה, והדמות היא כלי להשיג אותה. כמו אדם שרוצה להרגיש שהוא מושך - הוא ישחק את דמות היפה. כמו אדם שרוצה להרגיש שהוא עצמאי - הוא יבחר בדמות של עצמאי. מה שמניע את האדם זו לא הדמות עצמה, אלא התחושה שהדמות מאפשרת לו לחוות.
למה האדם מתקשה לחיות את הדמות שבחר בעצמו?
אחת הבעיות המרכזיות היא שהאדם לעיתים מרגיש שהוא לא באמת משחק את הדמות מתוך בחירה חופשית. הוא מרגיש כאילו מישהו אחר - החברה, ההורים, התרבות - הם אלו שכפו עליו את התפקיד שהוא ממלא. זה יוצר ניכור פנימי, תחושת זיוף, וחוסר סיפוק.
אבל גם אם הדמות נבחרה על ידי האדם עצמו - עדיין יכולה להתעורר תחושת חוסר חופש, אם האדם מרגיש שהוא חייב להיות בדמות הזאת. לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של הבחירה: לחוות את הדמות מתוך תחושת חופש, ולא מתוך מחויבות.
איך דמות קשורה לרמת התחכום של המשחק?
אליעד מסביר שיש רמות שונות של משחקים. יש אנשים שמשחקים משחקים פשוטים - כמו הרצון להיראות טוב, להתחתן, לקבל אהבה. ויש אנשים שמשחקים משחקים "מתוחכמים יותר" - כמו הרצון להיות אדם רוחני, או להבין את המציאות, או להציל את העולם.
אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, משחקים. גם פרופסור שרוצה להציל את כדור הארץ וגם נערה שרוצה להיראות יפה - שניהם משחקים תפקיד מסוים כדי להרגיש תחושה מסוימת.
מה המשמעות של להבין שהחיים הם משחק?
הבנה עמוקה של החיים כמשחק משנה את נקודת המבט. כשאדם מבין שכל דבר שהוא עושה הוא משחק - הוא מתחיל לקחת פחות ברצינות את ההצגות שלו, של אחרים, ושל המציאות בכלל. הוא מבין שהכל מתרחש בתוך תודעה, שהוא בוחר מה לשחק, ושהתחושות שהוא מחפש הן הבחירה האמיתית שלו.
עם זאת, אליעד מדגיש שמדובר בהבנה חווייתית, לא רק שכלית. ההבנה האמיתית היא כשאדם מצליח לחוות את זה בזמן אמת - כשהוא נמצא בתוך המשחק, אבל מרגיש בו זמנית גם שהוא זה שבוחר לשחק אותו.
איך זה קשור לאלוהים ולשליטה במציאות?
במהלך השיחה, אליעד מעלה רעיון עמוק נוסף: ברמה המהותית, האדם הוא כמו אלוהים שמשחק עם עצמו. הוא זה שבורא את הדמויות, שבוחר את התחושות, ושמחליט מה נכון ומה לא. אבל כדי לשחק - הוא צריך לשכוח את זה.
המשמעות של "להיות אלוהים" אינה רק ביכולת לשלוט על הכל, אלא גם ביכולת לבחור להיות לא אלוהים, להיות דמות חלשה, סובלת, או חסרת שליטה - ולשחק בזה. עצם היכולת לבחור בזה - היא שליטה.
למה אנחנו מפחדים למות או לסבול?
אליעד מסביר שפחד ממוות או מסבל נובע מזה שהאדם מרגיש שהוא חייב לחיות או חייב להרגיש טוב. כלומר, החוויה של פחד היא תוצאה של מחויבות פנימית כלשהי - כמו: "אני חייב להישאר קיים", או "אני חייב לא לסבול".
ברגע שהאדם חווה את עצמו כמי שבוחר - גם אם הוא חווה פחד או כאב - הוא לא בהכרח סובל. כי הוא מרגיש שהוא בוחר להרגיש את זה כרגע, שזה חלק מהמשחק שהוא משחק. ההבנה הזו משחררת מאוד, כי היא מאפשרת לאדם לבחור גם בסבל, מתוך שליטה.
מה עושה את התחושות למרגשות יותר?
תחושת ריגוש, לפי אליעד, היא תוצאה של עוצמת הרצון. ככל שהרצון לחוות תחושה מסוימת חזק יותר - כך התחושה תורגש בעוצמה גבוהה יותר. לדוגמה, אם מישהו מאוד צמא, ופתאום שותה מים - התחושה של הרוויה תהיה חזקה מאוד. זו לא המים שגרמו לריגוש, אלא הרצון שגרם להם להיות מרגשים.
כך גם עם דמויות - ככל שהאדם יותר מזוהה עם הדמות שהוא משחק, כך החוויה שלו תהיה חזקה יותר. ולכן, לעיתים קשה לו "לצאת" מהמשחק - כי התחושות שהוא חווה שם הן עוצמתיות מדי.
האם אפשר לבחור תחושות?
אליעד מציע זווית רדיקלית: האדם יכול לבחור מה להרגיש, אם הוא יבין שזה רק משחק. אם הוא מבין שהוא זה שבוחר את הדמות, ואת התחושות...
- איך לבחור תחושות בחיים?
- מה הקשר בין דמות לרצון?
- איך להרגיש חופשי מתוך משחק?
- מה זה באמת להיות אלוהים?
- מהי הבחירה החופשית האמיתית?
- איך להשתחרר מהזדהות עם תחושות?
- מה ההבדל בין רצון לבין תחושה?
מהם עקרונות הבחירה והתחושות בעולם של משחקים?
בהרצאה זו, אליעד כהן מציין את המורכבות של הרצון האנושי ואת הדרך בה אנו מתמודדים עם הבחירות שלנו בחיים. הוא מדגיש את הרעיון כי כל תחושה או חוויה שאנחנו חווים נובעת מהרצון שלנו, ולא תמיד אנחנו מודעים לכך בצורה ברורה. הרצון שלנו לשחק במשחקים השונים של החיים - בין אם מדובר בהשגת הצלחה, חוויות או תחושות - הוא למעשה רצון שמוביל אותנו לכל מה שאנחנו עושים. אליעד מציין גם את הדימוי של הדמויות השונות שאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו בעולם המשחק הזה, וכיצד אנחנו לעיתים מזדהים איתן על מנת להשיג תחושות מסוימות.
לדבריו, כל מה שאנחנו חווים בסופו של דבר נובע מהתחושות שמובילות אותנו להרגיש בצורה מסוימת, אך יש רגעים בהם ניתקל בקונפליקטים פנימיים המובילים אותנו להרגיש כי אנחנו לא באמת חיים את החיים כפי שאנחנו רוצים, אלא יותר משחקים בתפקיד שמישהו אחר או הסביבה הגדרו עבורנו. אליעד מבקש מהמאזינים להיות מודעים לאותו משחק ולבחון מה הם באמת רוצים מהחיים, האם הם חיים את האמיתות שלהם או רק את המשחק שהם בחרו לשחק בו.
האם אנחנו באמת בוחרים את הבחירות שלנו?
נושא נוסף שנדון בו בהרצאה הוא רעיון הבחירה החופשית - האם אנו באמת בוחרים כל מה שאנחנו עושים או שהבחירות שלנו מותנות במידה רבה על ידי החוויות, התרבות והסביבה שלנו. כהן מציע כי לעיתים אנו חושבים שאנחנו בוחרים, אך למעשה מדובר בתוצאה של מנגנונים פנימיים ואוטומטיים שנחוויית כבחירה מודעת. הוא מציע שמי שמבין את עקרון המשחק של החיים, יכול להתחיל לקחת שליטה על תחושותיו וליצור את הבחירות מתוך מקום מודע יותר, במקום להתנהל רק לפי אוטומטיות.
האם יש הבדל בין יש לאין?
אליעד נוגע בשאלה פילוסופית העוסקת בהבדל בין "יש" ל"אין", ומאתגר את הקהל לחשוב על מהות כל אחד מהם. השאלה האם יש הבדל ממשי בין "יש" ל"אין" היא שאלה עמוקה מאוד, ולעיתים אנחנו מזדהים עם רעיונות ודימויים שבסופו של דבר הם רק תוצאה של הזדהות עם מה שאנחנו רוצים להרגיש או להבין. אליעד מציין כי כל הדימויים שאנחנו משתמשים בהם, כולל הדימוי של עצמנו, הם בסופו של דבר חלק מהמשחק הגדול שנקרא החיים.
איך אפשר לשחק את המשחק של החיים ולהרגיש חופשי?
בהמשך ההרצאה, אליעד מציין את האפשרות לשחק את המשחק של החיים בצורה חופשית. הוא מציע כי עלינו לשאול את עצמנו את השאלה כיצד אנחנו בוחרים לשחק את המשחק. כל דמות שאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו, כל החלטה שאנחנו מקבלים - כל אלו הם חלק מהתחושות שגורמות לנו להרגיש או לא להרגיש...
בהרצאה זו, אליעד כהן מציין את המורכבות של הרצון האנושי ואת הדרך בה אנו מתמודדים עם הבחירות שלנו בחיים. הוא מדגיש את הרעיון כי כל תחושה או חוויה שאנחנו חווים נובעת מהרצון שלנו, ולא תמיד אנחנו מודעים לכך בצורה ברורה. הרצון שלנו לשחק במשחקים השונים של החיים - בין אם מדובר בהשגת הצלחה, חוויות או תחושות - הוא למעשה רצון שמוביל אותנו לכל מה שאנחנו עושים. אליעד מציין גם את הדימוי של הדמויות השונות שאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו בעולם המשחק הזה, וכיצד אנחנו לעיתים מזדהים איתן על מנת להשיג תחושות מסוימות.
לדבריו, כל מה שאנחנו חווים בסופו של דבר נובע מהתחושות שמובילות אותנו להרגיש בצורה מסוימת, אך יש רגעים בהם ניתקל בקונפליקטים פנימיים המובילים אותנו להרגיש כי אנחנו לא באמת חיים את החיים כפי שאנחנו רוצים, אלא יותר משחקים בתפקיד שמישהו אחר או הסביבה הגדרו עבורנו. אליעד מבקש מהמאזינים להיות מודעים לאותו משחק ולבחון מה הם באמת רוצים מהחיים, האם הם חיים את האמיתות שלהם או רק את המשחק שהם בחרו לשחק בו.
האם אנחנו באמת בוחרים את הבחירות שלנו?
נושא נוסף שנדון בו בהרצאה הוא רעיון הבחירה החופשית - האם אנו באמת בוחרים כל מה שאנחנו עושים או שהבחירות שלנו מותנות במידה רבה על ידי החוויות, התרבות והסביבה שלנו. כהן מציע כי לעיתים אנו חושבים שאנחנו בוחרים, אך למעשה מדובר בתוצאה של מנגנונים פנימיים ואוטומטיים שנחוויית כבחירה מודעת. הוא מציע שמי שמבין את עקרון המשחק של החיים, יכול להתחיל לקחת שליטה על תחושותיו וליצור את הבחירות מתוך מקום מודע יותר, במקום להתנהל רק לפי אוטומטיות.
האם יש הבדל בין יש לאין?
אליעד נוגע בשאלה פילוסופית העוסקת בהבדל בין "יש" ל"אין", ומאתגר את הקהל לחשוב על מהות כל אחד מהם. השאלה האם יש הבדל ממשי בין "יש" ל"אין" היא שאלה עמוקה מאוד, ולעיתים אנחנו מזדהים עם רעיונות ודימויים שבסופו של דבר הם רק תוצאה של הזדהות עם מה שאנחנו רוצים להרגיש או להבין. אליעד מציין כי כל הדימויים שאנחנו משתמשים בהם, כולל הדימוי של עצמנו, הם בסופו של דבר חלק מהמשחק הגדול שנקרא החיים.
איך אפשר לשחק את המשחק של החיים ולהרגיש חופשי?
בהמשך ההרצאה, אליעד מציין את האפשרות לשחק את המשחק של החיים בצורה חופשית. הוא מציע כי עלינו לשאול את עצמנו את השאלה כיצד אנחנו בוחרים לשחק את המשחק. כל דמות שאנחנו בוחרים לקחת על עצמנו, כל החלטה שאנחנו מקבלים - כל אלו הם חלק מהתחושות שגורמות לנו להרגיש או לא להרגיש...
- האם יש חופש אמיתי בבחירה?
- מהו המשחק של החיים?
- איך לבחור את הדמות שלך?
- מהי ההזדהות שלנו עם תחושות המשחק?
- האם החיים הם משחק?
050-3331-331