שם | |
סיסמא |
אליעד שלום, לא כתבתי לך כבר כמה זמן.
חשבתי לעומק וראיתי פה גם תגובות של אחרים.
ההודעה הזאת היא בשבילך ואני מקווה שתוכל לענות לי על משהו.
חשבתי על העניין שאנחנו מבדילים בין דבר אחד לשני. ההבדל עצמו קיים (יש לו משמעות) כי יש דבר כזה אין הבדל (אחד).
זאת אומרת שניהם תלויים אחד בשני. ואז ההבדל בין יש הבדל לאין הבדל (אחד) קיים (יש לו משמעות) כי יש דבר כזה אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל. ואז אני שואל רגע, אני בהתחלה רק שאלתי למה אני רוצה לדוגמא אהבה, למה יש לי רצון כזה בכלל. ולא הצלחתי לחוות או להבין איך התהליך הזה שעשיתי עזר לי להבין למה אני רוצה אהבה.
אליעד אם תוכל לכוון אותי או לתקן אותי ולהסביר לי בקצרה מה אני לא מבין בבקשה.
שלום אני כרגע בחקירה עצמית, ועד עכשיו אני מרגיש התקדמות, רק שכרגע אני קצת תקוע.
לדוגמא אם אני בודק מי אחראי לכך שכרגע, ברגע זה יהיו לי רצונות אז אני אומר "האם אני גורם לעצמי שיהיו לי רצונות?", והתשובה המתבקשת היא לא, כי כרגע אני לא חווה שאני ה"גורם" ועובדה אני לא מצליח לשנות את זה.
אבל אז עולה מחשבה בראש ושואלת אולי אני כן זה שגורם ואני פשוט לא יודע את זה?
השאלה היא איך ממשיכים הלאה? להגיד לעצמי שאני כרגע לא חווה את זה שאני הגורם לרצונות ולכן אני בודק את האופציה שמישהו אחר אחראי לזה?
תודה רבה
אליעד שלום
יצא לי לחשוב על בהקשר של חיים אחרי המוות האם משהו יכול להפסיק להתקיים?
האם אנחנו יכולים להפסיק להתקיים?
לדוגמא אם ניקח חדר ריק של מיליון דונם ונשפוך כמה טיפות מים למחרת נחזור ולא נראה מים. האם זה אומר שהמים נעלמו? ממה שאני מבין הם כרגע שינו צורה לאדים או למשהו שאנחנו לא רואים בעין, אבל זה לא אומר שהם נעלמו.
הרי כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, והמים והחדר בתוך מקום וזמן, האם יכול להיות שהמים יעלמו? שהם יצאו מהמקום והזמן?
אליעד שלום
המציאות מורכבת מכל מה שישנו, אם זה חפצים, אנשים, רצונות אוויר הכל.
אבל בנוסף המציאות מכילה גם את הריק, ואת החללים הריקים שקיימים בחלל. וכל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן. אז אם עכשיו המציאות מפסיקה להתקיים, נמחקת לגמרי כולל הכל אז לא נשאר כלום... אז אם המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן ורגע מחקנו את המציאות לגמרי, מה נשאר בתוך המקום והזמן, האם אותו הכלום שאתה מדבר עליו? כי בהרצאות דובר על זה שהמקום והזמן עשויים מכלום, אז האם יכול להיות שהכלום גם נמצא בתוך מקום וזמן? אשמח אם תעשה לי סדר בדברים.
תשמע בדרך כלל אתה צודק ורוב הדברים ששמעתי ממך נכונים וחכמים. אבל הפעם זה בכלל לא בכיוון, זה בכלל לא מה שהתכוונתי.
אולי אני אני נמצא בנפרדות אבל הייתי שמח שתצטט אותי ותראה לי איפה בדיוק הבנת דבר כזה?
מה??!
אני מנסה לקבל הצדקה ממך?
איפה בדיוק ראית את זה, איפה הבנת את זה? ואיך זה קשור למה שרשמתי?
ואם כן איזה ספקות? מה?
אני התכוונתי בחלק ממה שאמרתי שבן אדם יכול לבוא ולהגיד לך שהוא אוהב לאכול ואתה תבוא ותגיד לו שהוא סובל כי הוא תלוי, או עושה הפרדה או משהו כזה... וזה שטויות כי גם מי שבאחדות לפי דבריך עדיין אוכל...
או כמו שאמרת לי פעם באחת ההרצאות שאם הייתי מבין שאין בחירה לא הייתי שואל אותך שאלות שזה גם שטויות כי הייתי יכול להגיד לך שמישהו גרם לי לשאול אותך שאלות.
זה נשמע כאילו אתה לא מוכן לקבל את זה שהבחור מאושר או טוב... ואני לא אומר שהוא מאושר או שהוא חי בשלמות
אבל אתה אומר ש"הקשקושים" שלו שהכל אחד, ולא משנה לי וכדומה לא עונים ללמה הוא משנה דברים.
אז איזו מין תשובה אתה רוצה, הרי ככה אתה ענית בהרצאות קודמות לגבי עצמך... לדוגמא שהכל אחד, או שאתה משנה דברים אבל לא אכפת לך שאתה משנה אותם ועוד כאלה תשובות... איזה תשובה צריכה להיות למישהו כדי שהוא באמת בפנים יהיה מאושר... אני מניח שאם הוא יהיה מאושר הוא בעצמו ידע את זה... זאת אומרת אתה, אליעד, רק רואה את החיצוני של הבן אדם גם אם הוא אומר לך דברים פנימיים שלו...
ואני יחזור על זה, שאלת אותו למה אם הוא רעב הוא משנה את זה ואוכל... אז התשובה שאני חושב שתראה את זה שהוא באחדות (נקרא לזה ככה) | היא שהיה לו פשוט רצון לאכול, והוא אכל, ואם היה לו רצון להתלבט אז הוא התלבט... כי הוא היה "בסדר" עם כל דבר שקורה...
מחכה לתגובתך
אליעד שלום...
ניסיתי להסביר לחבר למה אחרי ה"מוות" התודעה עדיין קיימת...
ולקחתי דוגמא כזאת: אם לבן אדם חותכים יד הוא לא פחות חי. אם חותכים לו את כל הגפיים, הוא עדיין חי. אם מוציאים לו את כל האיברים שאפשר ומחברים אותו למכונת שמשאירה אותו בחיים, הוא עדיין חי. אם מוציאים לו את הלב ומשתילים לו חדש זה סימן שלא הלב הוא זה שמשאיר אותו בחיים וזה סימן ש"הוא"!!! זה לא הלב. ואז נתקעתי עם המוח ולא מצאתי דרך להראות איך זה שאם המוח יתרסק אנחנו עדיין נהיה קיימים...
לפי ההבנה שלי שום דבר לא נוצר מכלום הכל נוצר ממשהו (גם אם נוצר מהכלום אבל אולי זה לא העניין כרגע) ושום דבר לא יכול להיעלם, לדוגמא עשן אחרי כמה זמן לא רואים אותו אבל אף אחד לא יכול להוכיח שהוא לא עבר לצורה שאנחנו פשוט לא רואים... אז אם תוכל לעזור לי לגבי המוח, תודה!
אנה, לא שללתי את מה שאביבה כתבה לי, ואני מסכים איתה פחות או יותר...
ועוד פעם כתבת לי משהו שאין לו קשר למה שכתבתי אז אני אולי אני פשוט הוזה כרגע...
אליעד אתה צודק, אבל ההתמקדות שלי היא בעצמי... מכיוון שכרגע אני לא יכול להגיע להרצאות, וההרצאות שאני שומע מהבית חוזרות על עצמן, אז אני מנסה פה לעשות משהו... וכל השאר...
אנה, אני לא רוצה להיות בוטה, אבל אני בכלל לא מבין מה הקשר של מה שכתבת...
הדברים שכתבת אני יודע אותם מזמן, ושמעתי אותם 800 פעם.
ויש לי תחושה שמה שכתבת זה יותר בשבילך מאשר אליי...
אם תקראי את ההודעה שלי תביני שדיברתי על ההרצאות, שרובן נשמעות אותו הדבר והייתי שמח לראות משהו שונה ומשהו שיכול לקדם אותנו יותר...
ועכשיו האמת!!!! אליעד כבר גילה לכם את התשובות, את הקונספט ואת הדרך... זהו כל מה השאר עכשיו זה אותו הדבר במילים אחרות.
ולפי אליעד כדי להגיע לאושר אנחנו צריכים להתבונן בעצמנו ולהשתמש בדברים ובשאלות למה, מה וכו'...
זאת אומרת שאין באמת טעם לשמוע עוד הרצאה, אלא יש טעם להתבונן עם עצמנו יותר... ויגבה אותי אליעד כי הוא אמר בעצמו כמה פעמים ל'שואלים' בפגישות שהם יושבים עם עצמם שעה בערך ביום ואומרים לא משנה יש בערב הרצאה אז נחשוב בערב.
אז לפי ההבנה שלי ובנוסף הייתי שמח לשמוע הרצאה שבה עושים התבוננות ומראים את כל הקשיים והשאלות בלי לסטות לנושאים אחרים.
אליעד אין לי מושג אם תתייחס לזה או לא, אבל לצערי אני לא יכול כרגע להגיע לפגישות ואני רק פורק פה תסכול... תודה רבה
אביבה...
דבר ראשון הדברים שלי היו לאליעד. כי אני כן חושב שאליעד הוא בן אדם חכם ושהוא יודע על מה אני מדבר.
דבר שני אני לא מדבר על אנשים חדשים שבאים להרצאה וצריכים לקבל סטירה כי להתעורר, אלא על אותם אנשים קבועים שאני מכיר גם בפנים, כי הייתי בהרצאות, שלא נראה שמשהו מתקדם אצלם וכל הרצאה הם תקועים, וחלק שם פשוט למדו לדקלם משפטים שאליעד אומר ובזה זה נגמר... אפילו הוא אומר להם שיפסיקו כבר להגיד אחדות ונפרדות, שידברו בשפה שלהם...
מישהו שם אמר "אני רוצה להגיע לאחדות"... מה זה השטויות האלה תגיד את האמת אתה רוצה להפסיק לסבול... כל הדקלום הזה והחזרה על המילים של אליעד מראה שהם בעצם לא מתקדמים לשום מקום וימשיכו לבוא לעוד 1000 הרצאות עד שהם יקלטו.
לגבי ה"לא משנה" התכוונתי שלהגיד לא משנה לי איזה סוג לחם אני יבחר ולהגיד אני ירגיש טוב עם ההתלבטות שתהיה לי ועם התסכול וwhat ever זה שונה.
ולבסוף אם אליעד ידבר איתך רק מהאחדות, שזו מילה שלו, אז לפי מה שהוא אומר לא תהיה לכם שיחה.
ומכיוון שכבר שמענו והקבועים בהרצאות שמעו שהכל אחד בסוף, ואם תבין שהכל אחד אז תהיה מאושר... אז הגיע הזמן להסביר איך להגיע לשם. והכוונה שלי היא להראות לנו על אמת בלייב איך מגיעים לשם, כי אני מבטיח לך שאם תשמעי 100000 פעם הכל אחד לא ישתנה כלום.
למרות שאני חושב שאצל רוב האנשים פה הכל אחד זה רק סיסמא.
טוב אני באמת לא יודע אם אנשים שם חיים בסרט או לא, ואיך הם לא מתנגדים למה שאתה אומר, ואיך הם לא מנסים להגיע לעיקר ולפרקטיות.
אתה הרבה פעמים אומר דברים קיצוניים כמו "אם תרצה לזכות בלוטו אתה תזכה", "אם תרצה לעוף אתה תעוף"... ואנשים שם מה, איך מה פתאום. והרי ברורררר!! שמה שאתה מתכוון זה אם באמת באמת תרצה, כי בסוף הוא לא באמת ירצה לעוף כי הכל אחד או הסבר אחר שלך.
אז גם בהרצאה הזאת שאתה אומר שיש 3 סוגים ויש התלבטות. אז אתה אומר שבאחדות זה לא משנה לך מה תבחר... ושוב!!! זה סתם להגיד דברים (בולשיט)... יש משהו שאתה לא אומר הרבה, והוא הדבר שהכי טוב לשמוע אותו, נגדיר את זה, והוא שבסוף כל החיצוני נשאר אותו הדבר רק שטוב לך עם הכל. זאת אומרת שכשאני יבחר סוג לחם, אני עדיין יתלבט ועדיין ישנה לי אבל לא יהיה לי "רע" מההתלבטות.
וה"רע" מהתבלטות זה ה"דבר" שמפריע לנו... לכן להגיד לא משנה כדי להישמע קיצוני, זה שקר, או לא ישנה לנו כלום? בשביל מה אתה אומר את זה.
ועוד דבר כמישהו שואל אותך שאלה, על כל שאלה אתה יכול להגיד "הכל אחד". נכון אתה יכול, כי אם הכל אחד, (אני לא אומר את זה כסיסמא), אם באמת אין הבדל בין רוצה לבין לא רוצה אז אין שאלה. אני לא אומר שאני חווה את זה, אני אומר "אם" הכל אחד אז לפי ההיגיון זה נכון. אבל זה לא תורם לשואל השאלה בכלום, כי אתה מדבר מפרספקטיבה של אחדות כמו שאתה קורא לזה, ולנו השואלים אתה צריך לענות בפרספקטיבה של נפרדות ובמילים פשוטות כדי שנוכל להגיע לאחדות כמו שאתה אומר, ששם אתה טוען יהיה לנו טוב.
אני מקווה שתצליח לעקוב אחרי הנקודות שרשמתי פה. תודה
אז בלי קשר, אני מאוד חושב שתאהב את הסרט הזה... ומה שאמרת זה מהפרספקטיבה של הכל אחד, אבל יש עוד פרספקטיבה של נפרדות.
הסרט לפי מה שהבנתי מזכיר את הדברים שאתה אומר, בצורה אחרת ופותח לך משהו בראש.
אתה יכול להגיב עוד פעם שהכל אחד ובלה בלה, אבל זו רק המלצה לסרט ומה אתה חושב עליו.
אני לא מבין, כל ההרצאה אתה שואל אותם אז למה אתם רוצים? למה אתה אוכל? למה אתה אוכל כדי לא למות? ובסוף אחרי כל זה אתה בכלל לא נותן תשובה, או אפילו איזו דרך חשיבה להתקדם בתשובה לבד