אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: אביבה 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

גלית, הפעם אני מסכימה עם ענבל, מה היא צניעות? מי הוא זה שאומר לנו מה היא צניעות? האם יש הבדל בין שחצן לצנוע? אין מה לעשות צריך לשבור את כל האמונות.

האמת, שהיה לי מזל עם זה, למרות שלפעמים ההתנהגות שלו שגעה אותי, הייתי יכולה לראות גם את האהבה והחמלה שקרנה ממנו. למרות שלפעמים הוא התנהג בצורה שחצנית הייתי יכולה להבחין שהאדם הזה שקוראים לו אליעד, הוא כל כך עניו, שהוא ממש כלום.

הי גליתי, בנושא הזה אני ממש מבינה אותך, עברתי אותו בצורה חזקה ביותר. אחת האמונות החזקות שלי הייתה שאני רוצה מורה רודף שלום, לא רב עם אף אחד, מכבד את כולם וכו', וביננו אליעד לא תמיד מתנהג כך, ולפעמים זה ממש שיגע אותי, ובשלב מסויים אמרתי לעצמי, אם את רוצה להבין את אליעד, תבדקי את האמונה הזאת, ובפרוש זה לא היה קל, אבל בינינו, מי אמר שמורה צריך להיות כך ולא אחרת? איך שאני רואה את זה היום, לאליעד יש חרב שפשוט הורגת את כל האחזויות. למשל כשהייתי בהרצאה והגעתי להבנה מסויימת והייתי אומרת לעצמי, סוף סוף הבנת משהו, בהרצאה הבאה אליעד היה אומר בדיוק להפך, האמת בהתחלה לא הבנתי מה קורה, אבל לאט לאט האמונות נושרות ואז...

תארת יפה את המרדף, וזה לא משנה איזה מרדף, רוחני או ארצי - זה היינו הך, כל זמן שיש רצון לשנות מכל כיוון, החיפוש נמשך. ואם הבנתי נכון הפיתרון לזה הוא הבנת המציאות. אז למעשה צריך, אם רוצים כמובן, להמשיך לחקור עד שמבינים, אפילו שלפעמים בחקירה גם יש תחושה שרצים אחרי הזנב.

וההיפוך הוא שעד שהאדם לא יהיה בטוח במאה אחוז במי שהוא, הוא תמיד ימשיך לחפש.

שלומי האם אפשר להגדיר מי זה הוא?

האדם הוא מה שהוא, הבעיה מתחילה אם בכלל זאת בעיה, כאשר הוא רוצה להיות משהו אחר או לנסות להשיג מה שהוא חושב שאין לו.

הבעיה היא ואולי לא, שהאדם רוצה להשיג משהו, רוצה למצוא משהו, רוצה לחפש את היעוד שלו, רוצה להיות מיוחד, רוצה להאמין במשהו נעלה וכו', אבל זה מאוד קשה להיות בן אדם רגיל, סתם אחד, פשוט אדם רגיל.

נכון תקווה, כל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא עושה מה שהוא עושה כדי להרגיש טוב, ואז תחושת מילוי הרצון גדלה והאדם אף פעם לא יהיה שבע רצון, בדיוק כמו שכתבת. השאלה היא איך יוצאים מהלופ הזה. ולכן אולי הדרך היא להבין את המציאות, ואיך אדם שיש לו אמונה יכול להבין? האם אדם יכול להיות בטוח באמונות שלו? לפי דעתי כדי להבין באמת צריכים להטיל ספק באמונות שלנו, ואז אולי...

כן, אתי, גם אני חשבתי על זה, זאת הפרשנות האישית שלי שחושבת שזה בסדר או לא בסדר, ועכשיו למדתי להטיל ספק, אולי אני צודקת ואולי לא, וכמעט תמיד אפשר לראות שיש בכל דבר גם יתרון וגם חיסרון - הדברים הם לא בדיוק כמו שלמדנו לחשוב.

לפעמים נראה לי שכול מה שאליעד מלמד זה פשוט לזרוק את כל הדעות שלי לגבי מה שאני חושבת שזה טוב או רע.

אתמול אחרי ההרצאה, ניסיתי לבדוק מה שנאמר, ובאמת שמתי לב שכמעט רוב הזמן יש רצונות. אני הולכת ורוצה כבר להגיע הביתה, אני עומדת ברמזור אדום ורוצה שיהיה כבר ירוק, אני חווה שמגרד אותי יתוש ולא נוח לי ורוצה להפסיק עם הגירוד, וכו' או קי, יש רצונות, שבעבר לא התייחסתי אליהם, וכרגע אני מתחילה להיות מודעת להם, אם זה המצב, האם רק להיות מודעת או שלנסות לבדוק אותם, במידה וכן, איך?

שמעתי שוב את ההרצאה של אליעד, על איך להצמד לאמת, ורציתי להגיד תודה. למרות ששמעתי על הנושא הזה הרבה פעמים, הפעם זה היה אחרת, אפשר להגיד שהבנתי יותר מה הכוונה ואיך לעשות זאת. בתירגול הזה להבנתי כרגע, אפשר לתפוס כמה ציפורים במכה אחת. ראשית התרגול של להתבונן במוח ואז העירנות יכולה לגדול. זה גם תירגול של כאן ועכשיו. כאשר למשל אני שומעת קול מוזר בלילה, המוח יכול סתם לדמיין וכל מיני דברים, ואילו התרגול מלמד שאני רק שומעת קול מוזר, ולא יותר מזה. זה תירגול של להיות מדוייקת עם המחשבות. כן דרך התירגול ניתן להבין שהמציאות הסובייקטיבית לא בטוח שהיא נכונה, ואולי ישנם עוד דברים... בכל אופן תודה על ההרצאה.

שלומי, לפי מה שאתה אומר, אני אפסיק לעשות דברים, כי אני לא יודעת למה. אבל בכל זאת אני כל הזמן עושה דברים, אני מבינה שאני רוצה להרגיש טוב ולא רע, ומה השורש, תחושת האני, אני קיימת, אבל האם באמת אני קיימת כנפרדת, אני לא מזהה. ואז אני נתקעת, מצד אחד אני רוצה ומצד שני אני לא מזהה מי זה שרוצה...

ענבל, תודה, תמיד זה טוב שמזכירים את הכלי - להצמד לאמת.

למה???? אולי בגלל ששמעתי ואני חושבת שזה יעשה לי טוב, אבל זה לא מחייב, זוהי רק אפשרות, אז באמת למה???? לא יודעת, ושוב חזרתי ללופ הקבוע.

ענבל, מה שהבנתי מאליעד זה ללכת עד הסוף, אבל זאת הנקודה, איך הולכים עד הסוף. כשאני מנסה לחקור, אני מבינה שאני לא יודעת, אבל מי שמבין זה השכל. אז כל זמן שההבנה היא של השכל, אז איך אפשר ללכת מעבר לשכל?

שלומי, כאשר אני חוקרת, אני מגיעה לאי ידיעה, אבל האי ידיעה באה מהשכל, השכל יודע שהוא לא יודע. ואם זה אי ידיעה של השכל, אז זה לא האי ידיעה של האחד, ששם באמת אין ידיעה. אז איך דרך השכל ניתן להגיע לאי הידיעה של האחד? ולכן נראה לי שכול זמן שאין את החוויה של האחד, אז אני לא יכולה להיות סגורה על כלום. אבל האם אני יכולה לגרום לחוויה שבה בכלל אין אני? ובכלל כמו שכתבת האם בכלל אני מחפשת, ובכלל מה אני מחפשת ואולי זה בכאילו????

עדיין יש כאן פרדוקס, איך אני עם שכל יכולה להגיע לאין שכל. באין שכל אין מי שיודע, אז אם אני יודעת יש כבר שכל. אולי זה מצב שאני לא יודעת, אבל אם אני יודעת שאני לא יודעת, זה עדיין שכל.

אורי, כאשר אני חוקרת, עדיין אני חוקרת עם השכל. נאמר לחקור עד הסוף, מה זה סוף? אם הבנתי שאני בסוף, זה עדיין שכל. לאן שאני חוקרת, בסוף זה השכל. אפילו שאני מגיעה ללא יודעת, זה עדיין השכל אומר, אני לא יודעת. אפילו אם אני מגיעה לשקט ולאושר פנימיים, כשאני יוצאת מזה, זה עדיין השכל אמר שהייתה חוויה.

מה שעלה לי היום, שכול זמן שאני יודעת משהו, אני עדיין בגבולות השכל. ההפך מזה כך נראה לי, שהכל אחד, כל התופעות מתחברות, ואז כאשר האדם חווה את זה, הוא פשוט לא יודע כלום, אם הוא הכל, אז איך תהיה חוויה בודדת?

ואז נשאלת השאלה, איך אפשר לצאת מהשכל, הרי במצב של האחד, לא יכול להיות אני, אז אין מי שיכול לצאת. ואפילו שנניח שכבר יוצאים מהשכל, ואולי אנו חווים זאת לפעמים, אבל לא יודעים, איך נדע שהיינו שם?

ואני שמעתי שאליעד מדבר על הרשימו, אבל מי אמר שזה נכון? הרי הרשימו הוא שוב בתחושה של אני יודעת, והרי כשאני יודעת זה שוב בגבולות השכל. מה דעתכם?

אורי, לא הבנתי איך הבנת מדברי שאני חושבת ש - למות זה ההפך מלחיות. כשאני חוקרת האם יש הבדל בין לחיות לבין למות, אני מגיעה למסקנה, שמצד השכל יש הבדל בין למות לבין לחיות, אך מצד האמת האובייקטיבית, אין הבדל, ובתכלס אין הבדל בין השכל לאמת האובייקטיבית. ובכלל מי אמר שהשכל צודק?

אתי, שאלת אותי אם ההשתוות תעמוד במבחן כשמישהו יאיים על חיי, והתשובה שלי היא שאני לא יודעת. אבל מה שכרגע אני מבינה שאולי בגלל החקירה והשאלות, בחיים שלי יש פחות קונפליקטים, וזה כאילו ההבנה שלי התרחבה, היא מכילה גם את הצד הנגדי, בעוד שבעבר היתה לי התנגדות לדברים השליליים, כיום אני יכולה להכיל הרבה יותר.

לפי דעתי שלומי מתאר מצב שבו אנו רוצים חיים מושלמים, בלי קונפליקטים, חיים של וודאות מוחלטת, שהכל תמיד טוב וכו'. אך מצד שני, אם יהיו לנו החיים האלו, האם באמת נהיה מרוצים? זהו, לא ישעמם לנו יותר, לא נרצה יותר וכו'?

אתי, מה שלי עוזר, לשאול שוב ושוב, האם יש הבדל למשל בין לחיות או למות, ככול שאני שואלת את השאלה הזאת יותר, משהו בתוכי מתחיל להגיע להישתוות.

הי אתי, מהצד שאני מובלת, שאין לי בחירה, יש משהו שגורם לי לחוות את מה שכתבת וכו'. אך מצד שני אני זאת שרוצה כרגע את מה שקורה לי, שיהיה לי קשה ושאני אמשיך לחפש וכו'. אך מצד נוסף, האם יש הבדל בין שני הצדדים?

זה כמו שהאחד משחק קלפים עם עצמו, אם הוא לא יסתיר את עצמו מעצמו, דהיינו אם הוא לא יהפך לשניים, שניים שלא יודעים שהם אחד, אז איך הוא ישחק?

נכון אתי, אבל אם אבין שאני תמיד רוצה אותה ותמיד לא רוצה אותה, האם בהבנה זו יש אפשרות שאתנגד לה?

אתמול אחרי ההרצאה, אני מקווה שאולי סוף סוף הבנתי, שההרגשה הרעה שלי נובעת מכך שאני לא רוצה שהמציאות תהיה נגד הרצון שלי.

ולכן נראה לי שהפתרון הוא שאבין שאני תמיד רוצה ולא רוצה את המציאות בו זמנית.

אורי זה כל העניין, פתאום יש הבנה, אני לא יודעת מאיפה היא באה, שזה גם רוצה וגם לא רוצה וגם אין הבדל ביניהם.

אתמול בהרצאה, לפי מה שהבנתי אליעד דיבר על כך שעצם זה שאנו קיימים, זה סבל. עצם זה שאנו רוצים, יש סבל. ההבנה הזאת די מעורפלת לי.

למשל יש לי רצון לא מודע שלא ירביצו לי, אבל אני לא חושבת עליו, אז איך זה שיש סבל.

אם אני לא חושבת על משהו, אז למעשה הוא לא משפיע עלי.

כול הנושא הזה, די מעורפל אצלי, ואשמח להבנות שלכם, תודה

אנחנו נותנים הגדרות לכל דבר, אבל האם הגדרות אלו נכונות? הנה העיוור קורא, והאילם מדבר וכו' - לכן עדיף לבדוק לפני שמאמינים.

אם היינו מבינים שכול המציאות שלנו זה רק הגדרות, אז זהו, לא מאמינים יותר להגדרות, לא מאמינים לכלום, ואז...

שי, זה מזכיר לי סיפור שפעם קראתי, על 3 נסיכות ששתיים מהם עדיין לא נולדו והשלישית הייתה עדיין בבטן של אמא שלה, שעדיין לא נולדה. והם גרו בארמון, שעדיין לא בנו אותו, והן הלכו לטייל, במקום שלא קיים. והגיעו לארמון שרק עכשיו התחילו לבנות אותו. ובארמון היה חדר ובו שולחן שאף אחד לא ראה אותו, ועליו שלוש צלחות, ששתיים מהם היו שבורות והשלישית לא ראו אותה, וכו' -

ומה היא בכלל שחיתות? אולי רק כאשר האדם מאמין עדיין בתאוות שלו, הוא יכול לעשות הבדלה בין שחיתות ללא שחיתות.

האם אתה מחפש תשובה מוגדרת? הרי כל תשובה תוכל לפרק לגורמים.

להבנתי כרגע, כל זמן שאני לא בטוחה ב - 100% שהכל זה מהות אחת, ואין שניים, אז כדאי לשאול שאלות, אם רוצים כמובן, ודרך השאלות ההבנה גדלה.

לפי הניסיון שלי כרגע, נראה לי שעדיף לשאול שאלות אישיות, שאלות שנוגעות בחיים האישיים. כמו למשל, מדוע אני עכשיו כותבת במחשב? מדוע אני עושה פעולה כל שהיא? ואז יש אפשרות שאולי אבין את עצמי יותר ודרך זה את המציאות

כאשר עולה מחשבה, יחד איתה עולה תחושת האני. כך שתחושת האני לא היא שגורמת למחשבה לעלות. תחושה האני= מחשבה.

נראה לי שיש כאן עניין של הזדהות. ככול שההזדהות חזקה יותר, כך ההנאה תהיה חזקה יותר אך גם החיסרון יהיה חזק יותר. השאלה היא, מה האדם בוחר.

אליעד בהרצאה מסביר, שאי אפשר לחוות הנאה אם אין חיסרון. כמו שלמשל אדם שלא רעב, לא יהנה מאוכל. והשאלה שאני שואלת היא, מי נהנה מהאוכל? אם אין אני, הרי שהחושים עצמם נהנים מהאוכל, ואם יש הזדהות עם החושים, אזי יש תחושת הנאה. אז למעשה - פעם ראשונה יש כאן חיסרון שאני מרגישה רעב, ופעם שניה הזדהות עם החושים, שיתכן שיש הנאה, אך גם יש הזדהות של ה"אני" עם החושים, וכך גם תחושת ה"אני" מתגברת". ואם אני שואלת את עצמי, ועדיין יש "אני", מה אני בוחרת, אבחר להתעלות מעבר לחיסרון ולהנאה. כך גם אני מוותרת על החיסרון, וגם מוותרת על ההזדהות עם החושים שמגבירים את תחושת הנפרדות.

אם תשאל את עצמך, שאלה פשוטה, מדוע אני יושב ליד המחשב? יעלו לך בהתחלה הרבה תשובות, אבל האם אתה בטוח שהם נכונות? וכן על כל תשובה תמיד תוכל לשאול האם זה נכון? ואז האדם מגיע למסקנה שהוא באמת לא יודע, וכשהוא לא יודע, האם הוא עדיין ימישך להאמין למה שאמרו לו? האם הוא ימשיך להילחם על הדעות שלו, אולי הם לא נכונות, הכל יכול להיות.

מה שהבנתי מהלימודים עם אליעד, ואולי זה לא נכון, שכשאני שואלת שאלות לגבי כל דבר, אני מבינה שאין תשובה, ובאמת אני לא יודעת.

וזה שאני לא יודעת, זה מפרק לי את כל הדעות והאחזויות שהאמנתי בהם פעם.

הרבה דברים שהאמנתי פעם שהם נכונים, והייתי מוכנה להילחם עליהם, פתאום מאבדים את האחיזה שלהם בי, זה כאילו הדברים מתפוגגים.

וכשבאמת לא יודעים החיים הרבה יותר קלים, כי הכל פתוח, והכל אפשרי והכל גם בסדר איך שהוא.

כאשר אני קוראת את התגובות בקבוצה, השאלה שעולה היא, האם זה נכון, שהקבוצה מתנהגת בצורה שאנשים מסוימים רואים אותה. ומאחר וחלק מאנשי הקבוצה מנסים ללמוד את השכל של אליעד, וכאשר בא מישהו חדש ומנסה להגדיר דברים, אז אלו שיתכן שאולי מנסים להבין את אליעד מגיבים להגדרות.

מה שאני מבינה כרגע, ואני רוצה לתת דוגמא, למשל נקח מכונית, במבט ראשון אנו רואים צורה מסויימת = מכונית. אך אם נוציא למכונית את הגלגלים, אחר נוציא לך את המושבים, ונוציא את המנוע, וכך נמשיך להוציא את כל הדברים. מה ישאר בסוף? כלום. זאת אומרת שהמכונית היא גם צורה וגם כלום.

וזה לפי הבנתי השכל שאליעד מנסה להעביר לנו, שזה גם יש וגם אין. גם יש מכונית וגם אין מכונית. המציאות שאנו חיים בה, יש בה את כל האפשרויות, והכל יתכן והכל בסדר. וכל אחד בוחר מה הוא רוצה להבין, כיצד ואיך וכו'.

ואז כאשר אנשים שלא מבינים זאת, הם יקראו את התגובות של אנשי הקבוצה ויראו אנשים מבולבלים, שלא מבינים מה קורה איתם וכו'. אבל יש כאן לפי דעתי כמובן, חכמה עמוקה בכל השכל שאליעד מנסה להעביר לנו, ומי שרוצה מוזמן לנסות ללמוד.

נכון אתגר, האתר ממכר. אחרי התכתובת הראשונה בינינו אמרתי לעצמי שאעשה הפסקה, ומשום מה שקראתי את מה שכתבת, מיד הגבתי, מדוע? כי המשפט תאמין לי אני יודע, נמצא בתוכי. אני אפילו לא יודעת אם הוא בתוכך אבל בתוכי הוא נמצא ואני לא שלמה איתו. שבדקתי למה אני לא שלמה איתו, ראיתי שיש לי דעות איך אדם רוחני צריך להתנהג ואיך לא וכו'. בוכל אופן אני מקווה שכרגע אני חיה יותר בשלום איתו ואם לא זה גם בסדר. בכל אופן רציתי להודות לך ולכל מי שמשתתף בפורום הזה, כי יש לנו כאן במה שאנחנו יכולים ללמוד או לא ללמוד ממנה והכל אפשרי. ובסך הכל זה עוד מגרש משחקים שיצרנו לעצמנו. תודה.

מצטערת שחר, אני ממש לא מבינה אותך, המילים שאתה אומר - כפייה, שכל, לב, ללא רסן, - וכל שאר העובדות שאתה בטוח בהם, מצטערת, אבל זאת לא החוויה שלי. כאשר יש הבנה אז המילים כמו הלב שלי, האמת שלי - מבינים שהם ריקות

האם אתה חווה שיש הבדל בין שכל ללב? כל זמן שהאדם לא מסוגל ללכת מעבר לטוב ולרע, כל זמן שהוא חווה שניים, זה מה שהשכל שלו חווה וזה גם מה שהוא ירגיש בלב. כרגע אני מבחינתי לא חווה שיש הבדל בין שכל ללב

אתגר, אם הייתי כותבת פוסט, ואנשים היו מגיבים עליו, ומראים לי את הטעות שלי, הייתי מנסה לבדוק את זה ולא מנסה לספר כל מיני סיפורים. אבל כמובן כל אדם הוא אחר, וכל אחד בא ממקום אחר, כך שבאמת הכל בסדר. ואני אוהבת להגיב לך כי אתה כותב דברים שמדברים אלי, אבל...

ראשית יתכן שזה כן מוביל לשום מקום ויתכן שזה לא מוביל לשום מקום, משני הצדדים מגיעים לשום מקום. ויתכן שזה גם מראה על הפסילה שלי, ולכן אני מגיבה ויתכן שזה לא מראה על הפסילה שלי וגם אני מגיבה. משני הצדדים אני מגיבה

אני פשוט התייחסתי למה שכתבת. האמת היא שלא חשבתי לרגע שאקבל ממך תשובה, אולי שוב רציתי להראות לך שתשים לב למה שאתה כותב. אבל זאת היא זכותך לכתוב מה שאתה רוצה, וגם זכותי להגיב איך שאני רוצה

אתגר, אתה כותב, " תאמין לי אני יודע" למי אתה רוצה שיאמינו? מי זה האני שיודע?

שחר, יתכן שזה נכון מה שאמרת, אבל מה שרציתי להעביר שאפילו בתור ילדה הבנתי שהמוח מרמה אותנו, אבל אז לא היתה לי היכולת להתבונן יותר עמוק, ולראות שאולי מה שהמוח אומר זה לא תמיד נכון. בתור ילדה בגיל ההתבגרות, המוח עבורי היה הכל, ולכן היה גם הרבה סבל, כי פשוט האמנתי בו

אני זוכרת בתור ילדה בגיל ההתבגרות, שלאבא שלי היתה מכונית וחשבתי שהמכונית, ממש עלובה. ויום אחד הסתכלתי מבעד לחלון, וראיתי מכונית בצבע של אבא שלי, וחשבתי, ואוו איזה מכונית יפה. ואחר יצא לי לרדת למטה, וראיתי שזאת המכונית של אבא שלי. ובתור ילדה, אני זוכרת ששאלתי את עצמי, האם יש פה רמאות, איך זה שכחשבתי שזאת המכונית של אבא ראיתי אותה עלובה, וכחשבתי שזאת המכונית של מישהו אחר ראיתי אותה מפוארת. האם מישהו עובד עלי. ובתור ילדה הדבר היחיד שידעתי, זה את המוח שלי, וככול שהאמנתי בו כך גם הסבל התחזק.

ועכשיו, אחת העצות שאליעד מציע לנו, זה לבדוק, האם באמת הדברים מחוייבים, ואולי הם רק אפשריים. למשל אני חושבת שיש משהו שהוא רע בעיני, לשאול האם אני בטוחה שזה רע, וכששואלים, רואים שלמעשה זה רק אפשרי שזה רע וכן זה אפשרי שאולי זה טוב.

כך אפשר לנקות את כל המחסן של האמונות והדעות שלנו, ואז האדם מגיע למצב של לפני הבריאה, למצב של לפני הטוב והרע, למצב שבו כל האפשרויות אפשריות. ובמצב הזה אין העדפה, הרי הכל יכול להיות, והכל משתווה. בהצלחה.

בתכלס באמת זה לא משנה לי אם מישהו עובד עלי או לא, זה תלוי בהבנה שלי אם אני נגררת אחריו. ושוב עולה הנושא של לפני שהחלטתי לחקור, שמעתי כל מיני אמיתות נעלות כמו למשל שכתבת, ורציתי להגיע אליהם, וכל הזמן חפשתי אולי יש דברים שאני לא בסדר, וכן הייתי לוקחת כל מיני קורסים. אבל כשהחלטתי לחקור מי אני, מה קורה, מה הרצונות שלי? ההבנה שלי החלה להשתנות, הדברים נעשו הרבה יותר פשוטים, אפשר להגיד שהראיה נעשית יותר צלולה, ואני פחות מושפעת מדעות ורעיונות של אחרים. למעשה כל התכתובת בינינו מצדי הייתה להגיד לך שהחקירה שאתה פסלת אותה משום מה, כרגע עבורי היא הדרך העיקרית לדעת את עצמי, ובכל זאת אני לא פוסלת דרכים אחרות, אני מאחלת לכולם הצלחה בכל דרך שירצו בה.

אתגר, נראה שאתה כותב יפה ואוהב לכתוב ואפשרי שאתה כותב דברים נכונים, אבל רק אתה יודע אם אתה כותב זאת מהחוויה האישית שלך, או ממה שאחרים כתבו. בכל אופן לגבי השאלות, ניסיתי את הדרך שכתבת עליה, אבל כמובן שלא הצלחתי להגיע איתה לסוף, היתה לי תקופה שרקדתי ונכנסתי לתוך הריקוד, ותרגלתי גם מדיטציה ואפילו שירה, וחשתי באקסטזה, אבל מבחינתי היה בסוף חיסרון. והחיפוש שלי המשיך. עכשיו אני מנסה לתרגל גם חקירה, וזה בעזרת שאלות. ודווקא כאן בדרך החקירה אני מתחילה להבין יותר את עצמי. עדיין לא הגעתי, ובכלל האם יש לאן להגיע, אבל ככול שמבינים יותר, אז החוויה משתנה. כאן בעולם המערבי, נראה שיותר קשה לאדם להכנס למצב של אין שכל, דרך הריקות, כי המוח שלו ממשיך לשאול שאלות, וכמובן שיש גם יוצאים מהכלל, אני מבחינתי ניסיתי וזה לא עבד, אולי על מישהו אחר זה יעבוד. ובסוף נראה לי הגיוני שמגיעים למצב שאין שאלות, אבל זה בסוף, ואת הדרך מי שרוצה, עושה, וכל אחד מה שמתאים לו.

ודרך אגב, אם לפני שהתחלתי בדרך החקירה, כשהייתי קוראת את מה שכתבת, הייתי מאוד מתרשמת מדבריך, כעת אני מתחילה לראות דברים מעוד פרספקטיבות, וכבר לא כל אחד יכול לעבוד עלי

אתגר, הייתי בדרך של אושו, ותרגלתי את כל מה שאמרת, ואפילו חוויתי ריקות, אבל לא הייתה שם הבנה מלאה. אתה טענת שאין טעם לשאול שאלות, ומשום מה, דווקא שהתחלתי לשאול שאלות, הריקות קבלה גם הבנה. למעשה היה כאן ניסיון מצידי להראות לך שכאשר שואלים שאלות, ההבנה מתחדדת, אני מאחלת לך שתצליח בדרכך, ותשים לב שאדם שבאמת הגיע להשגה הוא מקבל הכל ויודע שמכל כיוון אפשר ללמוד ולהבין,

מה זה, אל תסתכלי עליו, על מה כן להסתכל?

ואם אני מרגישה שהוא נעלם, איך זה? הרי אם הוא יעלם, איך אני ארגיש, הרי אם הוא יעלם לא יהיה יותר אני?

לפי החוויה שלי, כל זמן שיש אני נבדל נפרד, נראה לי שאין אפשרות שהחוויה תהיה מלאה, אבל אם אתה טוען שהחוויה שלך מלאה, אז שיהיה לך בהצלחה

אתה אומר שאתה רק הצופה, ומצד שני אתה אומר שאתה זה אני, המחשב, מה בדיוק החוויה שלך?

ואולי כאשר תבין שהכל אחד, אם תרצה תוכל לדמיין שניים?

אולי כשאתה לא תהיה קיים, אז כלום לא יהיה קיים, כי אז לא יהיה מישהו שידע שקיים משהו

מי אמר? אולי זה יותר טוב מאשר להיות תקוע רק על הנפרדות?

דרך אגב, לפי הבנתי, אין כאן אמונה, להפך, העניין הוא לפרק את האמונות ואז ישאר מה שישאר

עוזי, החקירה עוזרת לך להבין מי אתה, מה מניע אותך, מה קורה וכו'. אף אחד לא מחייב את השני לחקור, כל אדם חוקר אם הוא רוצה ואם זה נראה לו כדבר שיעזור לו.

כתבת על " לקבל את העולם..." האם אתה מקבל את הדרך של האחר? כאן נמצא המבחן של מה שטענת.

עוזי, איך אתה יודע שהדרך של לחקור ולשאול שאלות היא לא נכונה, הרי אמרת שאתה לא מבין, אז מדוע דרך אחת נכונה בעיניך ודרך אחרת לא?

הי אנה, אליעד בהרצאות האחרונות שלו מציע לנו לברר, האם יש משהו שאנחנו בטוחים בו? הייתי מציעה לך לעבוד על השאלה הזאת, כי היא ממש מנקה, ואולי לא? בכל אופן בכל אופן כששואלים זאת, מבינים שאין שום דבר שאפשר להאחז בו והוא נכון, ואז אפילו הקליפות, מי אמר שזה נכון? בהצלחה

עדי, נניח שאין מושג אפשרי, ואין בכלל משהו, ואין אפילו מחוייב, אז מה הבעיה? ונניח שיש מושג אפשרי ונניח שיש משהו ונניח שיש מחויב, אז מה הבעיה? בשני המקרים אין בעיה

ואולי זה יותר פשוט ממה שאנחנו מדמים?

בצלאל, אם אראה למשל סרטים, אני לא יחשוב באותו רגע שאני קיימת, ואולי לא, אבל אני אחזור אחר כך ל"מציאות"

משי, את נותנת סיסמאות, מה זה ללכת יד ביד

איליה, בגלל תחושת האני, אז נוצרת ההבדלה בין אני ללא אני, תחושת האני היא זו שגורמת להבדלה, האם אתה יכול לפרט איך לנסות להבין את ההבדל בין האני ללא אני

בצלאל, האם אתה יכול להסביר איך התשובה נמצאת בשאלה.

איליה, קראתי מה שכתבת בקשר לקו ישר ולקו עקום, ואפילו אם אני מבינה שהעינים שלי משלות אותי, והתחושה של האני זאת אשליה, עדיין התחושה של האני הנפרדת משאר הדברים קיימת ועושה הפרדה

משי, כתבת שלא מתפטרים, אבל האם את יכולה לחוות אחדות כאשר יש בך את תחושה האני הנפרדת משאר הדברים?

כל זמן שישנה תחושה אני נפרדת, האדם חווה "אני" ו"לא אני". לכן כל זמן שתחושת האני הנפרדת קיימת, האדם לא יכול לחוות את האחדות.

מכאן שתחושת האני הנפרדת היא זאת שמסתירה לנו את האמת, אז איך מתפטרים מתחושה זו?

מה שהבנתי היום, ואולי זאת עוד האחזות, שכול זמן שאני ארצה להאחז במשהו, אני לא אמורה לחפש את זה אצלך, כי לפי מה שהבנתי עד עכשיו, פשוט כל דבר שנאחזתי בו, פשוט השמטת אותו. וזאת דווקא הגדולה שלך, כי עד עכשיו כל המורים שהייתי אצלם נתנו אחיזה, כי אחרת איך האדם ירגיש שהוא מתקדם או עושה משהו, אבל כרגע לפי מה שאני רואה בדרך שלך זה ממש הפוך.

וכמו שכתבתי מקודם, התהום מתחילה להיות מתוקה

אתמול כשחזרתי הביתה ממהרצאה, הרגשתי שכול מה שהבנתי עד עכשיו, זה לא זה, ואז אמרתי לבעלי, שאני חושבת שהדרך של אליעד היא לא בשבילי, כי אני לא מבינה מה לעשות, בכל זאת בבוקר ראיתי שאני כבר לא יכולה להאחז בכלום, לא יודעת מה לעשות, לא מבינה, ובכל זאת... מה אני רוצה להגיד כאן, האם אליעד נותן לנו חוקים, האם אליעד מנסה לעשות לנו דמיון מודרך מה זה אלוהים? בשום אופן זאת לא החוויה שלי,

חיים, לא אמרתי שלא תשתמש בשכל, תשתמש בשכל, אבל אל תאמין לכל מה שהוא אומר, זה כמו הגנב שהתחפש לשוטר, ומנסה לתפוס את עצמו, זה באמת נשמע מעבר להיגיון, אבל אולי זה שווה בדיקה.

כל זמן שהאדם מאמין ובטוח לשכל שלו, שאומר לו שיש ואין זה שונה, הוא לא יצליח להבין את המציאות, ולכן אני שוב אומרת לך, אם היית מנסה לחקור בתוכך, ולשאול, אולי יש משהו שאני לא יודע ולא מבין, אולי השכל שלי מטעה אותי?

כל זמן שהאדם בטוח שזה כך ולא אחרת, הוא סוגר את עצמו להבנות חדשות.

כאשר האדם בטוח לחלוטין, הכוס שלו מלאה, ואי אפשר למזוג בה אפילו לא טיפת מים.

זאת להבנתי הדרך של אליעד, איך מה"כלום" נוצר ה"יש" והאדם כמה שיסבירו לו, אולי הוא יבין בשכל, אבל אם הוא רוצה הבנה אמיתית ביותר, הוא צריך לשאול את השאלה, איך מהכלום נוצר היש, וזאת החוויה של האדם, אף אחד לא יכול לאכול בשביל מישהו אחר, ולכן כאשר האדם אומר, אני לא יודע, אולי השכל שלי מטעה אותי, אז אולי הוא פתוח לאופציות ולהבנות אחרות

כמו שכתבת גם הוקינג אומר שלמדע אין את הכלים להבין את המציאות עד סופה, אז אולי תנסה להיות פתוח לדרך אחרת.

חיים, זה מאוד פשוט, יש שכל מעל השכל, ואם תחקור אותו, אז יקרה מה שיקרה

ואולי אין שכל מעל השכל, אבל אם לא תחקור בתוכך ורק תעסוק בתיאוריות חיצוניות, מה שאנשים אחרים אמרו, ספק אם תגיע להבנה ואולי כן

חיים, האם אתה בטוח שהמציאות שאתה חווה אותה היא האמת, ואולי לא?

אפילו המדענים לא הגיעו למקור, גם הם לא יודעים מה השורש של הכל, אז אולי בשכל הרגיל שלנו אי אפשר להבין זאת?

אין כאן עניין של מלחמה או הפסד, השאלה היא עד כמה האדם פתוח, להגיד אולי השכל שלי טועה, אולי אני לא יודע הכל, אולי יש משהו שמטעה אותי, כי אם הכל היה מובן בשכל, אז היו נגמרות כל השאלות

התכוונתי בשכל הרגיל שלנו.

כל הדרכים מובילות להבנה, אבל תלוי אם האדם באמת רוצה להבין

לפי ההבנה שלי, הדרך של אליעד, היא מעבר לתאוריות ומעבר לשכל הרגיל שלנו, אז אם אתה לא טעם את המצב הזה, אז כמה שידברו איתו הוא לא יבין, ואולי כן?

חיים, אם היית גר בתוך באר, והיו אומרים לך, יש אוקינוס גדול, בוא תצטרף אלינו, אם היית חושב שאולי יש אוקינוס, אז אולי היית מצטרף,, ואם לא היית מאמין, לא היית מצטרף. אבל זה שאתה לא מאמין, זה לא אומר שאין אוקינוס, לכן בוא נסה לראות גם האופציות האחרות, כי אולי באמת יש אוקינוס?

יפה, לפני שהגעתי לדרך של אליעד, הייתי מאוד מקובעת בדרך מסויימת, הגדרתי עצמי כרוחנית, שמחפשת את האמת, והפרספקטיבה שלי הייתה מאוד צרה. עכשיו כשאני לומדת את הלימודים של אליעד, כאילו הכל נפתח, זה כמו שהפרספקטיבה כוללת את הכל, והדימוי שננת הוא ממש יפה, אם פעם הייתי ממוקדת רק על הירח, עכשיו אני מבינה שהכל זה הירח, והכל זה השמיים, זה כבר לא משהו ספציפי, זה הכל.

כשאני אפסיק להאמין לשכל, אז תעלה השאלה, למה להאמין לאליעד?

בנפרדות יש את הצורה ובאחדות את המהות. ולפי מה שאליעד אומר, אין הבדל בין צורה למהות, הם אחד. אבל השכל רואה שיש שניים, הוא לא רואה שהצורה שווה למהות, ולכן כל זמן שנאמין להגדרות של השכל, לא נוכל להבין מה קורה פה באמת.

גיא, לפי מה שאני מבינה, האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו, ולחיות לפי ההבנה והאמת שלו, ולא לפי מה שאחרים חושבים

כשאני חושבת על זה, האם יש סיבה לבריאת העולם, נראה שאין שום סיבה ממשית. יש כאלה שיגידו שהעולם נברא כדי שהאדם יבין את עצמו ויתפתח, אבל האם אלוהים לא היה יכול לברוא אותנו כבר מפותחים?

לי נראה כרגע שממש אין סיבה, ולכן אם אין סיבה ממשית, אז איך יכול להיות עולם ממשי?

וחוץ מזה, הרי המקור או ההוויה היא כלום, ואם היא כלום האם מהכלום יכול להיות "יש"? ולכן יש כאן שאלה מהותית, האם בכלל העולם הזה ממשי? מצד אחד הוא מאוד ממשי, ומצד שני...

בצלאל, זה מה שהשכל אומר לנו, אבל האם אתה בטוח בכך?

שלומי, כאשר רוצים לדבר חייבים להשתמש במילה אני, אחרת איך נדבר. כשאני מבינה ש"האני" הוא לא משהו ממשי, הוא לא משהו שניתן לתפוס אותו, הוא לא משהו שניתן להגדיר אותו, אז אני גם לא יכולה להגדיר אותו כשמשהו אחר, כמו מהות, ואם אני לא יכולה לתת לו הגדרה, אז באמת מי אני?

אם אין אני, אז אני לא יכולה להגיד שאני המהות.

אז מי אני? = לא יודעת

אשמח אם תוכלי להגיב על שני המישורים. יש מישור למשל שרוצה להבין, ויש מישור שמבין שאין מה להבין, עדיין יש שניים, אבל אם הכל אחד, האם זה רק מישור אחד

מצד אחד אני חווה שיש לי רצון לדעת, להבין את המציאות, את "האמת" ומצד שני אני בתור אלוהים לא רוצה עדיין לדעת ולהבין את המציאות, כי אם הייתי רוצה אז הרצון הראשון היה נעלם.

למעשה יש את המצב של אני רוצה וכן את המצב של אני לא רוצה., נראה לי שכרגע אני חווה את זה בשני מישורים, בעוד שלפי מה שהבנתי מאליעד, ששני המישורים הם למעשה אחד, אשמח לשמוע את ההבנה שלכם, תודה.

הי ענבל, כשאני חושבת על כך, כמו שאמרת, אני לא יודעת מה אני מחפשת. כל מה שיש לי זה תיאוריות שקראתי ושמעתי מאנשים אחרים שסיפרו על האמת שלהם. וכמו שכתבת אני מחפשת משהו שאני אפילו לא יודעת מהו. ושאני אפילו לא יודעת אם הוא בכלל קיים, ומהו, ומה בכלל הוא יתן לי אם אני אדע אותו. אבל מצד שני, יש משהו בתוכי שמניע אותי, שאומר לי, לכי לפה או לשם, יש משהו בתוכי שאוהב לשמוע ולקרוא על השכל של האחדות. בעיני כרגע השכל של האחד, ההבנה שהכל אחד, גורמת לי לרצות אותה ולאהוב אותה. כך שיש כאן סתירה, מצד אחד אני לא יודעת מה ההבנה של "האמת" תתן לי, אך מצד שני הרצון שלי להבין את "האמת" מניע אותי

ויש כאלה שיגידו אולי המורה לא טוב, אולי הלימודים לא טובים, אבל האם הם באמת רוצים לדעת את האמת. כאן מה שחשוב זה התלמיד, ומידת הרצון שלו



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם גירושין? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך למצוא זוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מנטור, מאמן קריירה, מאמן אישי בטלפון ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 2.1250 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 17:45:10 - wesi1