ספר חלק ראשון עמוד 60

אם האדם שואל את עצמו, אם הוא נמצא באחדות או בנפרדות, עצם זה שהוא שואל, זוהי כבר נפרדות. למה? כי עדיין יש לך שאלה. כאשר אתה בשכל של האחדות, אין מצב כזה של אחדות. אבל אם אתה שואל, פירושו שיש שניים, אז זאת לא האחדות.

כול אחד יכול לראות בחיי היום יום שהוא משנה את המציאות. אם אתה באחדות אז למה אתה משנה את המציאות? אם הכל טוב לך, למה אתה עושה שינוי?

אחדות זה מקום, שבו לא עוזרים לאחרים. באחדות אין טוב, אין רע, אין לעזור.

אם יש לאדם תשובה, אז האדם לא באחדות.

אדם שהוא באחדות אמיתית, אין אצלו הבדל בין אחדות לנפרדות, וזה כמובן נגד השכל, ואין בזה היגיון כלל. אין הבדל בין הפעולות, ואם אין הבדל, אז אין שאלה, מדוע עשית את הפעולה?

אמרתי לכם בהתחלה שאחד הקשיים הכי גדולים שלי, זה שאני חושב שהכל טוב, קשה לי להסביר לך את הספר, כי אני חושב שזה טוב היכן שאת נמצאת.

שאלה: אז למה בכל זאת אתה מלמד?

אליעד: למה אני אוכל? שימי לב שאף פעם לא נתתי תשובה לשאלה הזאת. אני רק מגלגל את השאלה למעלה ואומר שגם אלוהים עושה.

שאלה: האם יש משהו בטוח בסוף?

אליעד: כן, שהכל אחד.

שאלה: האם זה בטוח?

אליעד: זה כל כך בטוח, שאת לא יכולה לחשוב אחרת.

יש אנשים שאומרים שהם כבר באחדות, והכל טוב אצלם, והם רואים שהכל אחד, אז למה הם אוכלים? הרי להיות רעב ולהיות שבע זה אותו הדבר. אם האדם בחוויה של אחדות, למה הוא משנה את המציאות? שזאת השאלה, למה אלוהים ברא את העולם? אבל אין לזה תשובה, כי מי שנותן תשובה לא מבין את האחדות.

אם מישהו שואל אותך, למה אתה משנה את המציאות אם אתה באחדות? אם אתה מבין את השאלה, זה סימן שאתה לא באחדות. אם הבנת מה שאלו אותך, אתה לא באחדות...